מה פרויד היה אומר על זה: ההשפעה של עיצוב חללים על מצב הרוח שלנו – חלק א'

עיצוב פנים לבית הוא נושא שדיברנו עליו כבר המון. כמובן שלא נמאס לנו כמו שהרגשנו שהגיע הזמן לתת מבט לתוך תאוריות של עיצוב פנים של מרחבים, שהם... אינם בית. כתחום, עיצוב פנים מיוחד בשל היכולת שלו להשפיע על מצב הרוח והנפש שלנו. הפילוספיה העיצובית בעינינו היא שהמרחב, גם במבנה וגם בעיצוב שלו, יביא לידי ביטוי את הצרכים, הרצונות והציפיות של האנשים שעושים בו שימוש. כמו כן, המילה חלל היא מילה רחבה, ויכולה להתייחס למבנים בשלל פונקציות שונות ומגוונות כמו חללי עבודה, חללי לימודים, חללי אירוח וחללי מגורים. ככאלה חללים, הם אמורים לייצר תגובה מתאימה. אבל מהי אותה תגובה? בואו נתחיל – הדרך ארוכה למדי ואנחנו כבר מתרגשים. 

צ'ירז: הגישה הסלוטוגנית - מהי ואיך היא קשורה לעיצוב חללים? 

התפיסה הסלוטוגונית היא מונח מעולם הסוציולוגיה של הרפואה שנטבע ע"י פרופסור אהרון אנטונובסקי שחקר את ההשפעות של לחץ על על הבריאות שלנו. המילה סלוטוגני, נגזרת מהמילה סלוט ומשמעותה בריאות (לא, לא לחיים) ולכן לא באה לתאר עיצוב פנים לבית, אלא עיצוב של מוסדות. כידוע הסיבה שבכלל לא ניתנת תשומת לב להיבטים כמו והציפיות של המטופל משום שהדגש הוא, ככל הנראה, על להנגיש טיפול רפואי עם אפס טעויות שיכולות לעלות לנו בחיים. אבל מה חולל את התפנית? כדי שתבינו בזריזוות ובקלות ריכזנו הכל בנקודות:  

• כאמור, הסיבה שהמודל הסלוטוגני נותן חשיבות לעובדה שבית החולים, כמקום פיזי שנועד לרפא אותנו, גורם לנו להרגיש רע הוא אבסורד, לא רק בעיני סוציולוגים, אלא בעיני אדירכלים ומעצבי פנים רבים. 
• ב-1990 הארכיטקט אלן דילאני הציע שהמודל הסלוטוגני יכולה להיות מיושמת  לא רק לטיפול רפואי אלא גם בעיצובים אדריכליים של קליניקות ומבנים שבמטרה שלהם נועדו שנרגיש טוב יותר.
• במחקרו, המבוסס על מחקרו של אנטונובסקי, הציע אלן שתמיכה בעיצוב פסיכולוגי היא המסגרת למיגור התופעה שאנשים סובלים כתוצאה מהמצאות פיזית בבתי חולים ובמרפאות. 
• "תחושת הקוהרנטיות". מונח אחד ומרכזי בגישתו של אנטונובסקי ומדובר בטווח הבודק את היכולת של הפרט להתמודד עם גורמי הלחץ שמסביבו. תחושת הקוהרנטיות היא משאב חיוני להתמודדות עם לחץ, ועונה על השאלה למה חלק מהאנשים מתמודדים עם לחץ בתגובה של חולי בעוד אחרים נשארים בריאים. 
• מתוך מונח זה, דילאני טבע עוד שלושה מונחים חדשים, המתארים עיצוב שנועד לחזק את התחושה הקוהרנטית של המטופלים. בין אם אתם מעצבים קליניקות ומרחבים רפואיים או שבכלל אתם מתמקים על עיצוב פנים יוקרתי, ניתנת חשיבות-מה לאותו מונח מעולם הסוציולוגיה. 

לסיכום, יש כמה וכמה אנשים שלקחו את התאוריה הזו של אנוטונובסקי לבריאות כהשראה לפיתוח של תאוריות נוספות על חללים כמו "נוירולוגיה ועיצוב סלוטוגני" של יאן גולמייבסקי ו"התאורייה לעיצוב תמיכתי" של רוג'ר אורליך. 

אדירכלות כיחס וטיפול – מעיין חזוט משרד אדריכלים בקריות: 

מה שמשותף לכל הגישות האלה זאת  העובדה שהן כולם שמות בראש סדרי העדיפויות שלהם את הבריאות הנפשית של המטופלים כפרמטר הכרחי להחלמה מהירה וקלה יותר. עיקרון זה מתחבר באופן ישיר לפילוסופיה לפיה לאדם יש את היכולת הבלעדית לרפא את עצמו. כאמור בכותרת – ההמשך יבוא ויצלול איתכם אפילו עמוק ביותר לעוד רבדים במחקר של אלן. עד אז, אם הסקרנות הורגת אתכם, אתם תמידי יכולים להרים טלפון למשרדנו, בהובלת מיין חזוט, מעצבת פנים בקריות שתוכל לתת לכם מענה לכל שאלה, מענה או התלבטות שיתכן והתעוררה אצלכם. משרדנו מתמחה בעיצוב פנים יוקרתי או סולידי לכל חלל ולכל מטרה.